מרגלית, בת מרים ויוסף, נולדה בישראל בי"ט באדר ב' תשי"ד (24.03.1954). גדלה בבני ברק. למדה בבית ספר יסודי "מכלל" ברמת גן, והמשיכה את לימודיה בבית ספר תיכון "אבוקה".

משבגרה שירתה בצה"ל כסמלת סעד, ובתפקידה זה ביקרה משפחות רבות של חללים ופצועים ממלחמת יום כיפור.

אחרי השחרור מצה"ל הייתה מתנדבת בקיבוץ עברון במשך שלושה חודשים. לאחר מכן עבדה כחצי שנה במשרד ראש הממשלה, ומשנת 1975 עבדה כקצינת ביטחון בנמל התעופה "בן-גוריון" בלוד.

ביום שלישי כ"ה באייר תשל"ו (25.05.1976), במשמרת האחרונה שלה, מרגלית לקחה לבדיקה בחדר הבדיקות שבנמל התעופה צעיר שהגיע מאוסטריה לישראל ועורר אצלה חשד. ברגע שפתח לפי הוראתה את מזוודתו התפוצץ חומר הנפץ שהיה בה. מרגלית נהרגה במקום, ושמונה אנשים נפצעו כתוצאה מהפיצוץ.

לאחר חיפושים נוספים נתגלתה מזוודת-נפץ נוספת שמחבל זה, שנהרג גם הוא בפיצוץ, הביא עמו כמטען אישי.

מרגלית הייתה בת 22 במותה. הותירה הורים וחמש אחיות. היא הובאה למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בקרית-שאול, תל אביב.