בן צבייה ונעים.
נפל ביום י"ט בסיון תשמ"ב, 10.06.1982.
נולד ביום כ"ב בניסן תשכ"ג (16.04.1963) בבני ברק. בגיל צעיר עבר עם משפחתו לרמת גן, ושם עברה עליו תקופת ילדותו ונערותו. ככל הילדים התחנך ישי בגן, ואח"כ בבית הספר היסודי מכל"ל ברמת גן. בבית הספר היה ישי פעיל מאוד בתחום לימודי הטבע והיה נלהב לארגן את חדר הטבע. בכל חופשה או שעת פנאי שלו, היה בא ישי לבית הספר ומבקש לעזור למורה. ישי למד בבית ספר התיכון "אורט" במגמת נגרות, ובשעותיו הפנויות בנה רהיטים והרכיבם למען בני משפחתו.
בן 15 שנים החל ישי בפעילות בבית מגן-דוד-אדום ברמת גן, והצטרף כמתנדב לניידת טיפול נמרץ. הוא נהג לבוא לתחנה גם בחופשותיו מצה"ל. ישי אהב ספורט, היה חבר באגודת "עמיצור" והתמחה בריצות ארוכות ובינוניות. הוא אסף בולים ומטבעות ואהב לצלם נופים.
ישי התגייס לצה"ל והחליט להתנדב להנדסה קרבית, כי נודע לו שחיל זה זקוק ביותר לחובשים. לאחר שסיים קורס חובשים צבאיים בחיל ההנדסה, הוא נשלח לקורס פלסים. מלבד היותו חובש, שירת ישי כפלס לכל דבר. הוא שרת בצה"ל 10 חודשים בלבד, עד פרוץ מלחמת "שלום הגליל".
ישי נפל בקרב על עין-זחלתא, ביום י"ט תשמ"ב (10.06.1982) והובא למנוחת עולמית בבית העלמין הצבאי בקריית שאול. בן 19 שנים היה במותו. ישי הניח הורים, אח ואחות. מפקדו כתב עליו למשפחתו: "ישי היה ספורטאי מעולה, אחראי מאוד ומסור לתפקידו כחובש, סייע בכל התחומים מעל ומעבר לתפקידו, היה מסור לחבריו ואהוב עליהם".
בבית מגן-דוד-אדום ברמת גן הוקם חדר ספרייה לזכרו ובית ספר מכל"ל הקים לזכרו חדר עיון.
